בין
אומנות, מדע וספורט, מלך המשחקים: שחמט.
במספר מדינות בעולם , מלמדים שחמט בחינוך הפורמאלי על מנת
לפתח את המיומנויות הבאות:
חשיבה מתמטית לוגית, תשומת לב, ריכוז, זיכרון, תנועה
מרחבית, סבלנות, ענווה, התמדה, שיפוט והערכה, דמיון, אסטרטגיה, ביקורתיות, זהירות,
יצירתיות, אסתטיקה, שליטה עצמית, רצון לנצח ולהתמודד עם קשיים, אומץ, כושר ניתוח
וסינתזה, שיטתיות בלימוד.
שחמט: אלון כהן-רביבו, מועמד לאמן, מנחה קבוצות,
לימוד עם שיטות דידקטיות וטכנולוגיה מתקדמת. 16 שנות ניסיון.
עלות החוג: 130 ₪ למשתתף.
מס' משתתפים מוגבל ל-15 לצורך לימוד איכותי
ודיפרנציאלי.
לימוד מגיל 3.5! אל תמעטו ביכולות ילדיכם, הם פשוט
ומפתיעים חכמים
ניתן לפנות ל-אלון כהן-רביבו:
0522688666, 9409059 .
דוא"ל: alon@jeruchess.com
? למה ללמוד שחמט
המימד
השכלי-קוגניטיבי
א. קיום שיח פנימי הרגלי הקשבה לקולות פנימיים: "איזה כלים שלו מאיימים על שלי",
"למה הוא לא התייחס לאיום שלי?", "מה
מפריע לי", "מה בעצם אני רוצה להשיג", "הוא מבלף?",
"מה הכלים שלי אומרים לי?" וכד'
ב. הבחנה בין מטרות
מיידיות-טקטיקה- (כגון ליצור מפלט לכלי , לייצור איום, למנוע
היווצרות של חולשה) לבין מטרות ארוכי טווח- אסטרטגיה
(מהי הדרך להביא כלי
למשבצת מפתח מסוימת?).
ג. קביעת מטרות,
תתי מטרות, והשלכות לביצוע המשימות.
ד. להבין את העמדה
מהפרספקטיבה של השחקן השני. דוגמה לכך נהוג לרבי-אמנים לקום
כדי לראות את אותה עמדה מהצד השני של הלוח.
ה. גישה חיובית כלפי
החיים: חיפוש אחרי המהלכים הכי טובים תוך זמן מוגבל , במיוחד
במצבים קשים ו/או למרות הכישלונות. איך להפוך הפסד
ואכזבה להזדמנות ללמידה?
ו. להקדים את
לימודי בית הספר : למשל אלכסון, אנכי, אופקי, קריאה, קריאת נקודת
מפגש X-Y , כערך יחסי לעומת
ערך מוחלט, העיקרון 'קל וחומר',ההבדלים בין עקרון ויוצאת
דופן, הורדה והוספה, טעויות בלוגיקה וכד'.
ז. מודעות עצמית
למשל :צפיות של עצמי 'יש שחקנים יותר חזקים ממני ויש שחקנים שאני
חזק יותר מהם'.
ח.
"מחקרים מוכיחים שציונים משתפרים ב-17.3% לתלמידים שהולכים לחוג שחמט באופן
קבוע, לעומת 4.6% לחוגים אחרים."
המימד ההתנהגותי
א. בשחמט לומדים לקרוא שפת גוף
של השחקן השני דרך קשר עין כדי לקבל רמזים על
, הערכת המצב, בטחון העצמי שלו, הסתרת טעויות. Poker face , טון
הקול.
ב. לשקול את הרעיונות של
האחרים, להתנגד ללחץ קבוצתי ולקחת פרספקטיבה.
ג. לבטא ביקורת
עניינית ולנמק אותה.
ד. לקחת אחריות על
מעשיי: "נגעת נסעת!" (ביטוי שחמטאי).
המימד הרגשי

א. שליטת אימפולסים: אם לאו, אפשר לשחק
מהר מידי, ולא להעריך נכון סכנות.
ב. דחיית סיפוקים: לפעמים עדיף
להתאפק ולא להתפתות באכילת כלי היריב או משלמים ביוקר.
ג. לשים ולזהות את הרגשות של
הפרטנר ועצמי: פחד, התלהבות, כעס, אכזבה, שמחה, קינאה, ריגוש: "עשיתי
טעות", "אני מקווה שהוא לא יראה", "אני פוחד להפסיד את הפרש
שלי", ...
ד. ניהול לחץ: "ממש חשוב לי
לנצח", "אני לא אוהבת את הסגנון שלו", "אין לי סבלנות, שעה
בין כל מסע", "מה להגיד לעצמי כדי להירגע", "הוא מבלף?".
ה. לייצור פער-השהייה בין רגש
להתנהגות. "תורי לשחק, איך אני יכול להתמודד עם האיום הזה", "העמדה
ממש טובה, איך אני יכול להגביר את היתרון במקום להתלהב", "אני לא מבין את
התרגיל, אני מוותר".
המימד החברתי/אישיותי
א. ניהול מידע- מימד תחרותי ושיתופי: לימוד ביחד ושיתוף מידע.
ב.
לייצג קבוצה/עיר/חוג.
ג. לטפח הערכה עצמית, עידוד עצמי ויצירתיות.
ד. לרכוש ענווה וצניעות.
ה. לכבד את השעון, מרכיב בלתי נפרד
מהמשחק.
ו. לכבד סגנונות שונים: חומרניים, מתבצרים, גיבורים, פרועים,
דון-קישוטים, שובבים, שועליים...